תלמידים רבים שמגיעים אלינו שואלים לגבי ריטלין. למי הוא נחוץ? מהם היתרונות, החסרונות ומהן תופעות הלוואי, הכל בכתבה שלפניכם.

השימוש בתרופה הנודעת לטיפול בבעיות קשב וריכוז הפך כבר מזמן לתופעה. תלמידים, סטודנטים ואפילו מבוגרים נעזרים בו בהתמודדות עם קשיי ריכוז, תחת לחץ כגון דד-ליין מתקרב ולפעמים בלי שום סיבה מיוחדת. אין פלא שבארצות הברית הוא כבר קיבל את הכינוי החביב ויטמין R, אך מה אנחנו באמת יודעים עליו?

הפרעות הקשב, הריכוז וההיפר-אקטיביות (ADHD) מתאפיינות בקשיי ביצוע, בסיום מטלות ובשמירה על מיקוד. מאפיינים נפוצים נוספים הם פעילות מוגזמת של השרירים, חוסר עקביות, דברנות יתר ועוד. התרופות המוכרות בישראל הן ריטלין וקונצרטה, המבוססות על אותו החומר הפעיל הנקרא מתילפנידאט.

מי מפחד מקצת פיזיולוגיה?

למרות שנדמה שתרופות אלה מרגיעות את המטופל, מתילפנידאט הוא בעצם חומר פסיכואקטיבי ממריץ. כיום סוברים כי במוחותיהם של הסובלים מקשיי ריכוז ומ- ADHD, ההולכה העצבית המקשרת בין אזורי המוח הקשורים בתהליכי קשב איטית מהרגיל.

אחד המוליכים העצביים החשובים ביותר לענייננו נקרא דופמין, עליו ודאי שמעתם בהקשר של אכילת שוקולד או קיום יחסי מין, כיוון שהוא קשור לחוויית ההנאה. בנוסף, הוא מעורב בתהליכים מחשבתיים גבוהים כמו תפקודים ניהוליים, זיכרון עבודה, הפניית קשב ועוד. תפקידו של המתילפנידאט הוא להחיש את פעילות הדופמין במוחות הסובלים מפעילות איטית שלו, במטרה לצמצם את הפערים ולדמות פעילות מוחית רגילה. תחת השפעת התרופה (הממריצה!), הסובלים מהפרעות הקשב ירגישו ערניים יותר, קשובים יותר ויצליחו לבצע משימות ביתר קלות.

בשל נסיקת אחוזי השימוש בריטלין בשנים האחרונות והקלות להשיגו הוא נתפס כאמצעי לשיפור ביצועים. מאידך, ריטלין נכלל בפקודת הסמים המסוכנים. בשימוש לא מבוקר תופעות הלוואי (למשל, חוסר תאבון או סיוטים) נוטות להיות קיצוניות יותר. שימוש שלא לצורך על ידי מי שאינו סובל מקשיי קשב עשוי לשפר את הזיכרון במידה מועטה, אך יגרור תופעות לא נעימות בסיומו, כמו למשל התעוררות, תחושת "דאון" ועצבות או אי שקט מסוים עם התפוגגות השפעת התרופה.

ריטלין משפר את הריכוז אבל…

כפי שהזכרנו, ריטלין אינו משפר ביצועים אלא אמצעי לשיפור הריכוז אצל הלוקים בקשיים בתחום. מעל ל-40 מחקרים מצאו, כי יותר ממחצית מהמבוגרים אינם משפרים את תפקודם הקוגניטיבי תחת השפעת התרופה. נגלה לכם בסוד שאחת מכותבות המאמר היא סטודנטית שנוטלת קונצרטה על בסיס יומיומי, ואם תשאלו אותה היא תספר לכם שכל מינון שבעולם לא יעזור לכם להתיישב על הכסא ולפתוח את הספרים אם אתם לא באמת רוצים.

הריטלין אינו תרופת קסם! סוד ההצלחה הוא להכיר את התרופה ולהשתמש בה במינון הנכון שלא יגרור תופעות לוואי קיצוניות ומיותרות לצד הבניית הרגלי למידה.

אבחון אישי ובניית תכנית לימוד חשובים לכל סטודנט, ואחת כמה וכמה לבעלי הפרעות הקשב. במסגרת האבחון שאנחנו מקיימים באקדמיה לפסיכומטרי, אנחנו מתחקים אחר סימפטומים להפרעת קשב וריכוז, ובהתאם לצורך מפנים למאבחנים רלוונטיים. הנושא גם מקבל ביטוי במסגרת קביעת תכנית הלימוד האישית, כך שהצורך בנטילת התרופות יפחת ככל האפשר באמצעות הקניית הרגלי למידה, שינה ותזונה נכונים, אשר כולם יחד יפחיתו את ההשפעה של הפרעת הקשב והריכוז.

לסיום, נגלה לכם גם שריטלין הוא אחת מהתרופות עם אפקט הפלסבו הגדול ביותר.
הכל, או לפחות הרוב, בראש ?