חילוקי דעות בנושא שוויון מגדרי הפכו כבר מזמן לנושא העומד על סדר היום. תהליכים לצמצום הפערים תופסים תאוצה בתחומי המדע, הפוליטיקה ובאינספור תחומים נוספים. אם כך, מדוע כבר כעשר שנים הפער בין ציוני הגברים וציוני הנשים בבחינה הפסיכומטרית עומד בעינו?

קצת סטטיסטיקה

בשנת 2016 נגשו 68,026 נבחנים לבחינה הפסיכומטרית, והציון הממוצע בשנה זו עמד על 545 נקודות. 36.9% מכלל הנבחנים היו גברים, 53.2% נשים וכ-10% מהם בחרו שלא לדווח על מינם. הנתונים המפתיעים שעלו בקורסי פסיכומטרי, מציגים פער משמעותי של 38 נקודות לטובת הגברים – ממוצע ציונים של 566 נקודות, בהשוואה לנשים שציונן הממוצע עמד על 528 נקודות. הנתונים, אגב, כמעט ואינם משתנים משנה לשנה.

הוויכוח אודות הטיה מגדרית לא פוסח על הבחינה הפסיכומטרית, וגם לא על מבחנים דומים במדינות מעבר לים – פערים דומים נרשמו במבחן ה-SAT האמריקאי שנועד למפות מועמדים ללימודים גבוהים. השערות שהועלו בנושא מבקשות להבין אם בבסיסו של הפער עומדים הבדלים נוירולוגיים בין גברים לנשים, או שמא הוא תוצר של חינוך ושל מוסכמות חברתיות.

הכול בראש

במוח האנושי קיימות שתי המיספרות. השמאלית מבניהן אחראית על החשיבה הלוגית, האנליטית והמפורטת יותר, והימנית מתאפיינת בתהליכי חשיבה יצירתיים ואינטואיטיביים, נוטה לראות את התמונה השלמה, ומייחסת משקל רב לרגש בתהליכי קבלת החלטות. מחקרים מראים כי גברים נוטים להשתמש באונה השמאלית כברירת מחדל, ואילו נשים מזגזגות בין השתיים. ממצאים אלה עשויים להסביר את הפער המשמעותי בין המינים בציון בפרק הכמותי (המתמקד בחשיבה מתמטית), ואת ההשערה לפיה נשים נוטות "לבזבז" זמן יקר בבחינה על התלבטויות, בניגוד לגברים שנוטים לנחש לאחר זמן לא רב.

מחשבה יוצרת מציאות

אין ספק שלחינוך יש תפקיד מכריע בעיצוב זהות מגדרית. סקרים שנעשו בקרב הורים לילדים צעירים מצאו כי הורים נענים יותר לבקשות עזרה מבנותיהן, ואת הבנים מעודדים להתמודד לבד. ברוב הבתים, הבנים לומדים לשחק משחקי כדור כבר מגיל צעיר. משחקים אלה כוללים חוקים ברורים, עניין שמאלץ את הילד לחשוב בתבנית של "סיבה-תוצאה", לעומת משחקי תפקידים או המחזה הנפוצים אצל הבנות.

כמו כן, אחוז הגברים העוסקים בתחומי ההנדסה והמחשב הוא גבוה, בדומה לרוב נשי בתחומי הטיפול, החינוך ויחסי האנוש. הנורמה החברתית משפיעה על בחירת המקצוע, ודרישות הקבלה למקצועות המסווגים כ"נשיים" נמוכים לאין שיעור מהמקצועות ה"גבריים" כביכול. גם נתון זה עשוי לשפוך אור על הבדלי התוצאות בבחינה הפסיכומטרית. כלומר, ניתן לשער שרוב הנשים מראש ישקיעו פחות בבחינה כיוון שבמקרים רבים הן נדרשות להגיע לציון נמוך באופן יחסי.

בהינתן העובדה ששיעור הנשים המגיעות ללימודים אקדמיים גבוה משיעור הגברים, ניתן היה לצפות ששיעורי הנשירה של הנשים יהיה גבוה מזה של הגברים, אולם בפועל – ההפך הוא הנכון. מכך ניתן להניח שקיימים גורמים נוספים המביאים לכך ששיעור גבוה יותר של נשים מסיימות בהצלחה את הלימודים האקדמיים. למשל, כושר התמדה, יכולת ריכוז ונחישות. כל התכונות האלו הן תכונות הכרחיות להצלחה, והן משתקפות בציון הפסיכומטרי כנראה פחות מאשר משקלן היחסי בקרב הגורמים שקובעים את יכולת הלמידה.

פסיכומטרי הם כלי הערכה המשתמשים בניתוח נתונים כדי למדוד תכונות אישיות, יכולות ומאפיינים פסיכולוגיים אחרים. ניתן להשתמש בהם כדי למדוד מגוון גורמים כגון יכולות קוגניטיביות, אינטליגנציה רגשית ותכונות אישיות. זה הופך אותם לכלי בעל ערך עבור קורס הייטק לחרדים בתחומים כמו בינה מלאכותית, למידת מכונה ורובוטיקה. על ידי מדידת המאפיינים הפסיכולוגיים של אנשים המעורבים במחקרים אלה, החוקרים יכולים לקבל תובנות לגבי האופן שבו אנשים מתקשרים עם טכנולוגיה ולהבין טוב יותר את ההשלכות של עבודתם. מבחן פסיכומטרי הוא כלי הערכה אישי המשמש למדידת הבדלים אינדיבידואליים באינטליגנציה ובאישיות. מבחנים פסיכומטריים מורכבים בדרך כלל מהערכות של יכולות קוגניטיביות, תכונות אישיות ואינטליגנציה רגשית. מבחנים אלו נמצאים בשימוש נפוץ במסגרות אקדמיות כגון אוניברסיטאות, בתי ספר לרפואה ומסגרות יישומיות אחרות.