דפדוף מהיר בדפי ההיסטוריה יעלה שהתגליות החשובות ביותר – מקורן בשאלות קטנות שהתעוררו במוחות של אנשים גדולים. אייזיק ניוטון גילה את כוח הכבידה לאחר שישב בגינתו, תהה מדוע התפוח נופל מן העץ אל הארץ והחליט לחקור את הנושא. עבור ילדים, הנחשפים לאינספור גירויים חדשים מדי יום, שאילת שאלות היא עניין שבשגרה. אך האם מאום אינו חדש עבורנו? תופתעו לדעת מה אתם מפסידים.
מחקרים רבים מראים שמבוגרים מעדיפים לקבל תשובות על פני לשאול שאלות. ישנם מספר הסברים לתופעה: יש שמאמינים שהידע שברשותם מספיק כדי למלא את כל צרכיהם, והסבר אחר מציע שיש שמפחדים ששאילת שאלה עלולה להתפרש כחולשה או כחוסר התמצאות בנושא.
סיבה נוספת, המזיקה במיוחד לתהליך הלמידה, היא הרתיעה מעצירת "מרוץ הלמידה" על מנת לחדד נושא שאינו ברור עד הסוף: שאלות, מן הסתם, דורשות מענה, עניין שעלול לקחת פרק זמן בלתי מבוטל. בפועל עלולה להתקבל דווקא התוצאה ההפוכה, וייתכן שתמצאו את עצמכם מבזבזים אנרגיה וזמן יקר לאחר שהתבססתם על עובדות שגויות שנמנעתם מלבדוק.
מה תעשו אחרי שתקראו את הכתבה הזאת?
סביר להניח שלא פקדתם על המוח לענות על השאלה, אך הוא עושה זאת באופן אוטומטי, ובלי ששמתם לב כנראה שאתם מהרהרים כרגע במה שיקרה לאחר שתסגרו את הדפדפן. כל שאלה, גם הפשוטה ביותר לכאורה, גוררת אחריה רצף תהליכים מורכבים במיוחד.
"עיבוד אינסטינקטיבי", או "instinctive elaboration", הוא הרפלקס המתעורר במוחנו למשמע שאלה. השאלה משתלטת על התפקוד המוחי שלנו, דוחקת את כל המחשבות הצידה ומפנה את כל משאבי המוח למענה על השאלה. התופעה קיצונית במיוחד כאשר מדובר בשאלות מורכבות ועלולה להתבטא גם בחוסר שקט, זאת כיוון שמוחנו מתקשה להתעסק במספר רעיונות מורכבים בו זמנית.
עם זאת, ניתן לנצל את שאילת השאלות ככלי רב עוצמה ללמידה – המוח יאלץ אתכם לענות על השאלות שאתם שואלים את עצמכם או על אלה המגיעות ממקור חיצוני, ויעזור לכם להבטיח שלא ייווצרו "חורים" בהבנה. בנוסף, מחקרים מצאו כי, כאשר אנו מצליחים לשאול שאלות ולענות עליהן בעצמנו חומר הלימוד נקלט טוב במיוחד ולטווח ארוך יותר.
למדו כיצד לשאול שאלות
קשה עד בלתי אפשרי לשלוט על השאלות המבליחות בדעתנו. מומחים שונים מציעים שיטות שיעזרו לכם לפרק את השאלות הגדולות, או ללמוד להבנות שאלות חדשות שיהוו עבורכם כלי עזר בתהליך הלמידה.הנטייה הראשונית שלנו, בדומה לילדים, היא פשוט לשאול "למה?".
שאלות אלה נוטות להיות מורכבות מאוד, והמענה עליהן עלול להיות ארוך, ואף בלתי אפשרי. נסו לפרק את השאלה לשאלות קטנות ככל הניתן. ניתן לדמות את התהליך לקילוף בצל: על מנת להגיע לליבה, לשאלה הגדולה והמהותית, יש להשקיע זמן ומאמץ בקילוף השכבות המקיפות אותה. כמו כן, חשיבה על אירוע או על תופעה כחלק מרצף תסייע לכם למקד את החשיבה.
אם אתם מרגישים מעט אבודים, חזרו שלב אחד אחורה או התקדמו אחד קדימה. למשל, אם אתם מנסים להבין מדוע אירוע גרר אחריו השלכות מסוימות, היזכרו מה היו הגורמים להתרחשותו.
במהלך 12 שנות לימוד, הידע וההבנה נבנים על פי רצף מסוים כאשר חומר חדש מבוסס על חומר ישן. התהליך הזה יוצר לעתים בעיה: תלמיד צעיר איננו מסוגל להבין דברים מורכבים, ולכן שאלות כמו "מדוע אסור לחלק באפס?" לא מקבלות מענה.
המצב הזה גורם לכך שתלמידים נותרים לעתים רבות עם התשובה "ככה זה!" גם לאחר שנים רבות, וגם כאשר הם למעשה יכולים להבין את כל ההיגיון העומד מאחורי הכללים. משכך, האתגר הגדול בקורס הפסיכומטרי, הוא לגרום לתלמיד לשאול "למה?" ולא לקחת אף כלל כאקסיומה מובנת מאליה. רק כאשר מגיעים להבנה מעמיקה של הכללים, יודעים כיצד להשתמש בהם בצורה היעילה ביותר.
