לימודי הרפואה בארץ ובעולם נחשבים לארוכים ולתובעניים, אך הם בהחלט לא הלימודים הקשים ביותר.  רמת הביקוש ללימודי רפואה גבוהה וגדלה משנה לשנה, אולם מספר המקומות ללימודי התואר באוניברסיטאות מוגבל. מסיבה זו תנאי הקבלה מחמירים במיוחד, ונדרשת נחישות רבה כדי לזכות בתואר היוקרתי. אז מה בעצם כולל תהליך הקבלה? חולמים על החלוק הלבן? הדקו חגורות, אתם בתחילתו של מסע ארוך.

תנאי קבלה ללימודי רפואה

השלב הראשוני בתהליך המיון דורש עמידה בסכם המהווה שקלול של ציון הפסיכומטרי ושל ממוצע הבגרויות. בארץ קיימות שתי תכניות ללימוד רפואה: התכנית ה-6 שנתית, והתכנית ה-4 שנתית שאליה מגיעים סטודנטים בעלי תואר ראשון, בד"כ בביולוגיה. את התכנית  ה-6 שנתית ניתן ללמוד באוניברסיטה העברית, בטכניון, באוניברסיטת בן גוריון ובאוניברסיטת תל אביב. לכל אוניברסיטה רף שונה ואופן חישוב ציונים שונה, אולם כולן דורשות ציונים גבוהים מאד. לאחר עמידה בסכם הנדרש יש לעבור מיון נוסף שמתחיל בחודש מאי. באוניברסיטת בן גוריון מדובר במבחן אישיות ממוחשב שהעוברים אותו מזומנים לראיון אישי המכריע בנוגע לקבלה. כדי להתקבל לשאר האוניברסיטאות יש לעבור מרכז הערכה שנקרא מו"ר (אוניברסיטת תל אביב והטכניון) או מרק"ם (האוניברסיטה העברית). מרכזי ההערכה מתקיימים מטעם המרכז הארצי לבחינות ולהערכה (אותו המוסד האחראי על הבחינה הפסיכומטרית) וכוללים מבחנים אישיותיים, סימולציות וראיונות אישיים. הקבלה ללימודים מבוססת על מעבר בציון גבוה של מבחן זה.

תהליך הקבלה ארוך וכולל שלבים רבים. מטבע הדברים, הוא דורש לא רק משאבים נפשיים אלא גם משאבים כלכליים, שכן יש צורך בקורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית, בתשלום דמי ההרשמה לבחינה הפסיכומטרית, למרכזי ההערכה ולאוניברסיטאות ולעתים גם בשיפור בגרויות. כל אלה מסתכמים בסופו של דבר לסכום לא מבוטל כלל.

מועמדים רבים לא מכירים את ההבדל בין קורס פסיכומטרי רגיל לבין מסלולים ייעודיים למועמדים לרפואה. הציון הממוצע הארצי בבחינה הפסיכומטרית הוא כ- 540, כאשר רובם המוחלט של הסטודנטים שמגיעים לציון זה השתתפו בקורס הכנה שמטרתו לפנות לכלל אוכלוסיית המועמדים ללימודים גבוהים. עבור מועמדים שזקוקים לציון ממוצע של כ- 740 זה פשוט לא מספיק. מועמדים כאלה נזקקים פעמים רבות לעבור קורס משפרים אישי או קורס מלא נוסף במסלול ייעודי – עניין שכמובן מייקר את עלות ההכנה שיכלה להיחסך תוך בחירת קורס מותאם מראש.

האם זה שווה את זה?

הדרך לקבלת התואר "רופא" לא מסתיימת בתהליך הקבלה ורצופה בקשיים ובאתגרים. היא כוללת לימודים ארוכים מאוד של 7 שנים והתמחות תובענית שנמשכת בין 4 ל-7 שנים. ממחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון עולה תמונה מורכבת לפיה כ-12% מהרופאים בישראל שקיבלו את רשיונם בשנות האלפיים, עזבו את עיסוקם כרופאים בישראל. נמצא שהגורמים המכריעים בהחלטה קשורים בתנאי העבודה של הרופאים: שכר התחלתי לא גבוה, יחסי עבודה ויכולת לאזן בין עבודה ומשפחה.

לסיכום, מדובר בדרך לא פשוטה הדורשת נחישות רבה, אך היעד הוא בר השגה. אם הדבר בנפשכם, אל תהססו בדרך להגשמת חלומכם. אנו ממליצים לכם לאסוף כמה שיותר מידע בטרם תתחילו בתהליך כדי להעלות את רמת הוודאות והביטחון שלכם בדרך וכך להפוך אותה לקצת פחות קשה.

בהצלחה!

*האקדמיה לפסיכומטרי היא בי"ס לבחינה הפסיכומטרית ולפיתוח מיומנויות למידה אקדמיות. אתם מוזמנים לאבחון פסיכומטרי מלא, ללא עלות וללא התחייבות!